ארבינקא (1967)
ההלצה והבטלנות הם עיקר אופיו של הפרחח ארבינקא, האוהב לדגדג את הביוקרטיה, וללעוג לפקחים העירוניים. הוא מסדר את השוטרים, צוחק על פקידוני הממסד, ועל גדוד הפרוטקציונרים. הוא אוהב אף לעשות צחוק מאנשי העדות השונות, ומאנשי העולם התחתון. לארבינקא חלום, לזכות בפיס והוא מחליט להגשים את חלומו בדרך בלתי מקובלת,